סרטן הערייה (vulva)

• סרטן הערייה ה-vulva הוא סרטן המתפתח בחלק החיצוני של מערכת הרבייה הנשית (בשפתיים).
• זהו סרטן נדיר יחסית הפוגע בעיקר בנשים בגיל מבוגר.
• התסמינים האופיינים כוללים הופעת פצע/גוש שאיננו מחלים בשפתים סביב איבר המין הנשי.
• האבחנה של סרטן זה נעשית על ידי ביופסיה של הגוש חשוד.
• לאחר אבחנה יש להשלים בדיקות הדמיה (PET CT) על מנת להעריך אם ישנו פיזור גרורתי של הגידול.
• הטיפול בסרטן ה-vulva כולל בדר"כ כריתה מקומית של הגידול ודגימה של בלוטות לימפה במפשעה.

מה זה סרטן הערייה?

 סרטן העריה, המכונה גם סרטן הפות או סרטן ,Vulva הוא גידול ממאיר המתפתח באזור איברי המין החיצוניים של האישה – כולל השפתיים, הדגדגן ועור הפות. ברוב המקרים מדובר במחלה המתפתחת בהדרגה, תחילה כשינוי טרום סרטני בעור ובהמשך עלול להתפתח נגע סרטני. במקרים רבים סרטן הוולווה מתבטא כפצע מקומי שלא נרפא.

כמה נתונים חשובים על סרטן וולווה:

 סרטן הערייה הוא נדיר ומהווה כ-5%-3% בלבד מכלל הגידולים הממאירים של אברי המין הנקביים.

• סרטן העריה פוגע בעיקר בנשים מעל גיל 50, ובשכיחות גבוהה בגילאי 65-75.

לקבלת מידע נוסף בנושא סרטן העריה או לייעוץ ראשוני צרי קשר דרך עמוד צור קשר ונחזור אליך בהקדם. 

סוגי סרטן הפות (העריה)

סרטן העריה אינו מחלה אחת אלא קבוצה של גידולים ממאירים הנבדלים זה מזה בסוג התא שממנו הם התפתחו. להלן הסוגים סרטן הפות העיקריים:

• קרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma) – הסוג הנפוץ ביותר של סרטן הפות, והאחראי לכ-90% מהמקרים. מקורו בתאי העור השטחיים של הפות, בעיקר באזור השפתיים. מתפתח לאט, לרוב על רקע שינויים טרום-סרטניים שקדמו לו שנים רבות.

• קרצינומה יבלתית (Verrucous Carcinoma) – תת-סוג נדיר של קרצינומה של תאי קשקש, הגדל לאט מאוד ומתאפיין במראה הדומה ליבלת גדולה.

• קרצינומה של תאי בסיס (Basal Cell Carcinoma) – סוג נדיר של סרטן עור הפות, המתפתח מהשכבות העמוקות יותר של העור. שכיח יותר בעור החשוף לשמש, אך יכול להתפתח גם בעריה.

• אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma) – גידול נדיר המתפתח לרוב בבלוטת ברתולין או בבלוטות הזיעה שבעור הפות. עשוי להיראות כציסטה, מה שלעיתים מאחר את האבחון.

• מחלת פאג'ט של הפות (Vulvar Paget's Disease) – מחלת עור הפוגעת בשכבה העליונה של עור הפות ומתפתחת לאט. שכיחה יותר לאחר גיל המעבר. בכרבע מהמקרים מתגלה לצדה גם אדנוקרצינומה פולשנית.

• מלנומה של הפות (Melanoma) – סרטן וולבה המתפתח מתאי הפיגמנט של העור. מהווה כ-4%-2% ממקרי סרטן וולווה, ומופיע לרוב בדגדגן או בשפתיים הפנימיות. הטיפול במלנומה שונה מהטיפול בסוגים האחרים ומחייב גישה מתאימה למחלה זו.

• סרקומה של הפות (Sarcoma) – סוג נדיר במיוחד של סרטן עור הפות, המהווה פחות מ-2% מהמקרים של סרטן הפות. בשונה מרוב סוגי סרטן הפות, הסרקומה אינה מתפתחת מתאי העור השטחיים אלא מרקמות עמוקות יותר, כגון שריר או רקמת שומן. מאפיין ייחודי שלה הוא קצב התקדמות מהיר יחסית לסוגי סרטן הפות האחרים, מה שמדגיש את החשיבות של אבחון וטיפול מוקדמים.

מהם תסמיני סרטן העריה?

• גרד או צריבה ממושכים באזור הפות: זהו אחד התסמינים השכיחים של סרטן העריה. כאשר התחושה אינה חולפת לאורך זמן, מומלץ להיבדק.
• פצע, גוש, יבלת או נפיחות באזור הפות: סרטן וולבה עשוי להופיע כבליטה חדשה, עיבוי של העור או פצע שאינו נעלם.
• שינויים בצבע או במרקם של העור: סרטן עור הפות יכול לגרום לאזורים כהים, אדומים, לבנים או מעובים יותר מהרגיל.
• פצע או כיב שאינם מחלימים: פצע מתמשך באזור הפות, במיוחד אם הוא מלווה בכאב או דימום, דורש בירור רפואי.
• כאבים או רגישות באזור העריה: חלק מהנשים עם סרטן וולווה מדווחות על כאב, אי-נוחות או תחושת לחץ באזור איברי המין החיצוניים.
• דימום או הפרשה חריגה: דימום שאינו קשור למחזור החודשי או הפרשה לא רגילה עשויים להיות סימן המחייב בדיקה.
• שינוי בשומה קיימת: שינוי בגודל, בצורה או בצבע של שומה באזור הפות עלול להעיד על מלנומה של הפות ויש לבדוק אותו בהקדם.

תסמיני סרטן Vulva יכולים להופיע בהדרגה ולעיתים להיות דומים למצבי עור או דלקות שאינם סרטניים.

כאשר התסמינים נמשכים או מחמירים, חשוב לפנות לבדיקה אצל גינקולוג אונקולוגי לצורך אבחון מוקדם והתאמת טיפול במידת הצורך.

גורמים וגורמי סיכון לסרטן העריה

ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחות סרטן הוולווה:

• גיל – הסיכון לפתח סרטן וולבה עולה עם הגיל. כ-80% מהמאובחנות הן מעל גיל 50, ויותר מ-40% מעל גיל 75. הגיל הממוצע לאבחון עומד על כ-65.
• נגיף הפפילומה האנושי (HPV) – למעלה מ-50% ממקרי סרטן הפות קשורים לזיהום ב-HPV. מדובר בנגיף המועבר במגע מיני, ורוב האוכלוסייה הבוגרת נחשפת אליו במהלך החיים. הזנים המסוכנים ביותר הם 16, 18 ו-33. קיים חיסון יעיל המפחית את הסיכון להידבקות בזנים אלו. —-קראו עוד על וירוס הפפילומה.
• מצב טרום-סרטני של העריה (VIN) – נאופלזיה תוך-אפיתליאלית של הפות היא שינוי טרום-סרטני בתאי עור הפות, העלול להתפתח לסרטן וולווה אם אינו מטופל. קיימים שני סוגים, אחד הקשור לנגיף ה-HPV ושכיח יותר בנשים צעירות, והשני שכיח יותר בנשים מבוגרות ומתפתח לרוב לצד בעיות עור כמו ליכן סקלרוזיס.
• מחלות עור כרוניות בפות – ליכן סקלרוזיס היא דלקת כרונית הגורמת לדילול העור ולגרד מתמשך. נשים הסובלות ממנה לאורך זמן נמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור הפות .
• עישון – עישון סיגריות מגביר את הסיכון לסרטן הפות, במיוחד בקרב נשים עם היסטוריה של זיהום ב-HPV.
• דיכוי חיסוני – מערכת חיסון מוחלשת, בין אם עקב מחלת האיידס (HIV) ובין אם עקב תרופות מדכאות חיסון לאחר השתלת איברים או מחלות אוטואימוניות, מקשה על הגוף להתמודד עם זיהומים כמו HPV, ובכך מעלה את הסיכון לסרטן הערייה.
• היסטוריה של שינויים או גידולים גינקולוגיים – במקרים מסוימים קיים קשר בין סרטן וולווה לבין מחלות טרום-סרטניות או סרטניות אחרות הקשורות ל- HPVבאזור צוואר הרחם או הנרתיק.

כיצד מאבחנים סרטן הפות?

אבחון סרטן העריה מבוסס על שילוב של בדיקה גינקולוגית יסודית ובדיקות משלימות שמטרתן לזהות את הנגע, להעריך את עומקו ולבדוק האם קיימת התפשטות לבלוטות הלימפה.

• בדיקה גופנית ובדיקה גינקולוגית. במהלכה בוחנים את אזור הפות, מאתרים שינויים בעור, גושים, פצעים או אזורים חשודים שעשויים להעיד על סרטן עור הפות.
• וולווסקופיה . בבדיקת וולווסקופיה / קולפוסקופיה משתמשים במיקרוסקופ מיוחד (קולפוסקופ) כדי לראות את אזור הפות בהגדלה ולאתר נגעים שאינם נראים בעין רגילה. הבדיקה מסייעת לכוון את מיקום הביופסיה.
• ביופסיה (דגימת רקמה). זהו השלב החשוב ביותר באבחון סרטן העריה. במהלכו נלקחת דגימה קטנה מהרקמה החשודה ונשלחת לבדיקה פתולוגית. רק ביופסיה יכולה לאשר בוודאות אם מדובר בסרטן וולווה.
• הדמיות אולטרסאונד .CT, PET‑CT- משמשות להערכת היקף המחלה, בדיקת בלוטות הלימפה במפשעה וזיהוי אפשרי של התפשטות. הדמיה חיונית לתכנון טיפול מותאם.
• אולטרסאונד ו/או ביופסיית מחט לבלוטות הלימפה. במקרים בהם קיים חשד לקיום גרורות בבלוטות לימפה במפשעה, הבלוטות נבדקות באמצעות אולטרסאונד ולעיתים נלקחת דגימה באמצעות מחט דקה.

כיצד נקבע השלב (stage)  של סרטן הערייה?

שלב המחלה בסרטן הוולווה נקבע על סמך מאפייני הגידול, גודלו, עומק החדירה שלו, עירוב איברים סמוכים ו/או בלוטות לימפה במפשעה או באגן, ומסתמך הן על בדיקות הדמייה שנעשות לאחר האבחון והן על תוצאות הדוח הפתולוגי לאחר הניתוח להסרת הגידול.

 מידע זה חשוב לצורך התאמת טיפול לסרטן הפות, לרבות החלטה האם יש צורך בניתוח, הקרנות, טיפול תרופתי או שילוב בין כמה טיפולים.

מהן אפשרויות הטיפול בסרטן Vulva?

סרטן הוולווה הוא סרטן נדיר ולכן דורש טיפול על ידי גינקואונקולוג מומחה ומנוסה. האסטרטגיה הטיפולית בסרטן העריה מותאמת אישית לכל מטופלת על פי שלב המחלה, מיקום הגידול ומצבה הבריאותי הכללי.

קו הטיפול המרכזי במקרים של סרטן העריה הוא ניתוח. הניתוח כולל בדרך כלל כריתה מקומית רדיקלית (הסרת הגידול עם שוליים בריאים של כ-1-1.5 ס"מ) לצד דגימה או הסרה של בלוטות הלימפה במפשעה – לרוב באמצעות טכניקת "בלוטת הזקיף" למניעת בצקות (לימפאדמה).

במקרים מורכבים יותר יש לעיתים צורך בניתוחים רדיקלים יותר ובשחזור פלסטי. במקרים אלה, יש צורך בהתערבות של צוות רפואי רב-תחומי ממספר דיסיפלינות (פלסטקאים, כירורגים כללים, אורולוגים).

מעבר לכירורגיה, הטיפולים בסרטן הפות כוללים לפעמים גם שילובים של קרינה  ו/או כימותרפיה, וכן פיתוחים מודרניים של טיפולים ממוקדי מטרה, כגון: אימונותרפיה, המגייסים את מערכת החיסון להשמדת תאי הגידול.

האם ניתן לשמור על מראה ותפקוד תקינים לאחר טיפול בסרטן העריה?

במקרים רבים כן. כיום קיימות גישות כירורגיות מתקדמות שמטרתן להסיר את הגידול תוך שמירה מרבית על תפקוד ואסתטיקה של אזור הפות, וכאשר עולה הצורך ניתן לבצע גם ניתוחי שחזור.

לקבלת מידע נוסף בנושא סרטן הערייה או לייעוץ ראשוני צרי קשר דרך עמוד צור קשר ונחזור אליך בהקדם.